רש"י על בבא מציעא ק״ז ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא ק״ז ע״ב:ד׳ רש"י על בבא מציעא ק״ז ע״ב:ז׳ »

6 רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: זוֹ מָרָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מַחֲלָה״ – זוֹ מָרָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״מַחֲלָה״ – שֶׁהִיא מַחֲלָה כׇּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. דָּבָר אַחֵר: ״מַחֲלָה״, שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִים תְּלוּיִן בַּמָּרָה. וְכוּלָּן, פַּת שַׁחֲרִית בְּמֶלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם מְבַטַּלְתָּן.

פירוש רש"י על בבא מציעא ק״ז ב:ו׳

6 זו מרה - שהמרירה שבה גדולה ונובעת ומתפשטת בגידין ובעצמות:

7 וכולן פת במלח מבטלתן - כדיליף לקמן מקראי:

8 וקיתון של מים - למי שאין לו יין:

« רש"י על בבא מציעא ק״ז ע״ב:ד׳ רש"י על בבא מציעא ק״ז ע״ב:ז׳ »